פירוש על תהילים 106:31

והיה מקום לומר הלא מתחייב היה בנפשו שהורה בפני רבו ויקרנו כשמואל על וישחטו את הפר ויביאו את הנער כו' אך זה אדרבא ותחשב לו לצדקה מה צדקה תציל ממות כן נוצל ממנה כי נתנו לו חיים נצחיים הוא אליהו כמו שאמרו ז"ל על בריתי שלום כמה ד"א בריתי היתה אתו החיים והשלום ותחלה היתה לדור ודור שחיה כמה דורות עד שאחר כך בעלותו בסערה היה עד עולם וזהו לדר ודר עד עולם. הנה שעם עבדם ע"א וג"ע לא די שהספיק קנאת פנחס להצילם כי אם שגם על ידו ניצולו הרבה להיטיב לו ולזרעו ואם כן גם אנו בגלותנו תרצנו ותגאלנו. או הורה כי מחשבה טובה הקב"ה מצרפה למעשה כי מעת שויעמוד פנחס ודן טרם עשותו הפעולה מיד מן השמים ותעצר המגפה:

ותחשב - טעם לצדקה: והיתה לו ולזרעו אחריו ברית כהנת עולם.

ותחשב. המשפט הזה נחשבה לו לזכות ולצדקה להיות שמור עד עולם כי בעבור זה נתכהן וכמ״‎ש והיתה כו׳‎ כהונת עולם (במדבר כה):