פירוש על תהילים 106:47

הושיענו. גם עתה ה' אלהינו:

הושיענו. אמר המשורר זה על לשון בני הגלות וכשתקבצנו נודה לך לשם קדשך:

הושיענו ה' אלהינו כו' אנו גולת ישראל אומרים לפני הקב"ה הנה פעמים רבות הצלת את עמך ושבו לקלקל והנה היית מציל על ידי מושיע ב"ו ושנית היית מניחם בקרב הגוים וקרוב ללמוד מעשיהם אך הושיענו ה' אלהינו בעצמך כאשר עתיד כד"א חשף ה' את זרוע קדשו וראו כו' וכן הוא אומרו ונגלה כבוד ה' כו' וגם וקבצנו מן הגוים פן נלמוד ממעשיהם ואז אחר שנכנענו כל כך בגליות לא נבקש גדולות ויעודים רבים כי אחריך נרוצה כאריה ישאג ולא נבקש רק להודות את שמך בלבד כי גם שאין אנו משובחים וכדאים נחפוץ בזה להשתבח לקנות אנו שבח בתהלתך כי הלא בהיותנו בין הגוים באמור איש ממנו או יחד רבים ברוך ה' אלהי ישראל היו הגוים אשר אתנו שוברים ראשינו ומלעיגים עלינו באמרם איה אלהיך והיו מרפים ידינו ומה גם במאמרם ז"ל שכל אחד מהאומות אומרים כמוץ וקש בשבילי נזרעה השדה וישראל כחטה הטמונה תוך השבולת ויראים לומר בשבילנו נברא העולם לפני הגוים אך אז בהיותנו מקובצים כל ישראל יחד מבין הגוים נשתבח בתהלתך