פירוש על תהילים 107:22

ויזבחו זבחי הודאה שהושיעם. ואמר בזה ויזבחו מה שלא אמר כן באחרים לפי שהחולים יארכו ימי בריאות ובין כך היו נודרין זבחים בהתחזקם מעט מעט ויזבחו זבחים כאשר ישלמו ימי בריאותם. וגם יורדי הים והולכי מדברות והאסורים אפשר ג"כ שיזבחו גם הם אלא אמר בחולים לפי שנמצא בהם ברוב:

ויזבחו זבחי תודה כו' ראוי לשית לב אל שנותו את טעמו שטרם הזכיר הענין מזכיר השבח שראוי לזבוח ולרנן לה' ואח"כ מזכיר הצער והצעקה וההצלה וחוזר אל ההודאה באופן שיש הודאה תחלה וסוף מה שלא כן בקודמים. ועוד למה פה ייתר זבח מבקודמים שלא נאמר רק הודאה. ועוד שבכל הודאה אומר ונפלאותיו לבני אדם ופה אמר נוסף על זה גם ויספרו מעשיו. ועוד אומר יורדי הים והלא מרגלא בפומייהו דרז"ל שהים גבוה מן הארץ ואיך יאמר יורדי הים. ועוד אומרו עושי מלאכה מה ענין עשיית מלאכה אצל הודאת ההצלה. ועוד אומרו המה ראו כו' שאם הוא שראו סערת הים והצלתם היה ראוי לאומרו אחר ההצלה. ועוד אומרו המה ראו כי מלת המה מיותרת כי על אי אלו בא לשלול שהמה ראו ולא האחרים. ועוד אומרו ויאמר מי האומר ולמי אמר. ואומרו ויעמד והול"ל ותעמוד רוח סערה. ועוד אומרו ברעה תתמוגג כי מלת ברעה מיותרת כי מי לא ידע כי ברעה הוא שתתמוגג. ועוד אומרו יקם סערה שאדרבא הראוי יאמר ישב סערה והנה על זה כתב הראב"ע וז"ל אמר ר' יהודה בן בלעם היה ראוי להיות תחת יקם ישב והנכון בעיני כי תחלה אמר ויעמד רוח סערה ועתה יקם סערה בלא רוח אז תהיה לדממה עכ"ל והוא דוחק גדול. ועוד אומרו ויחשו גליהם מי לא ידע כי בדממה יחשו גליהם. ועוד אומרו וישמחו כי ישתוקו מי לא ידע שישמחו וגם למה בראשונים לא אמר שישמחו תועי במדבר כי הדריכם ללכת אל עיר מושב וכי שלח דברו וירפאם וכי שבר דלתות נחשת כאשר אמר בים וישמחו כו'. אמנם בא ללמד דעת את העם והוא כי הנה דרך אנשים כי כאשר ילכו דרך אניה בלב ים בנחת ולא בצער כי רוח ה' תניחם וינהלם כל מחוז חפצם בשובה ונחת בישוב דעתם כהולך ביבשת ויגיעו אל מחוז חפצם לא יגדל בעיניהם חסד אלהים כי אז יאמרו היה הזמן טוב והגענו לשלום אך אם יהיה סער גדול בים עד האניה חשבה להשבר ויצילם ה' אז יודו לה' חסדו כי הגדיל לעשות עמהם אך דעה חסרו כי הלא פי שנים חייבים להודות לה' כאשר נהלם לאטם ובישוב דעתם כי אשר הצר להם לא יבצר כי הרגישו צער גדול ויגיעו עד שערי מות והן אלה דברי המשורר ע"ה והחל ואמר הלא בשפתי ספרתי השלשה החייבים להודות לה' וכן בנצול מסערת הים כאשר יבא אך עוד אני מקדים ואומר בזה כי יש אשר לא בלבד ראוי יודה את ה' בפיו כי אם גם יזבח זבחים לאלהים והוא אשר בשובה ונחת הגיע אל מחוז חפצו דרך אניה בלב ים וזהו ויזבחו זבחי תודה וגם יספרו מעשיו יתברך ברנה מאשר ראו זה הים גדול ורחב ידים והוא יתברך נותן בים דרך ובמים עזים נתיבה וכיוצא מדברים כאלה אשר יראה הרואה בו כח מעשיו יתברך וחייבים להודות לו יתברך ולספר מעשיו ברנה:

ויזבחו - וחייבים לזבוח כי התועה והשבוי הוא בריא בגופו והחולה קרוב ממת, ועתה יזכיר הכת הרביעית.