פירוש על תהילים 108:5

מעל שמים. וכתוב אחד אומר (לעיל נ"ז) עד שמים פירשו רבותינו כאן בעושין לשמה כאן בעושין שלא לשמה:

כי. במזמור אחד אמר כי גדול עד שמים שאמרו דוד על עצמו וזהו שאמר על ישועת ישראל אמר מעל שמים כי החסד יותר גדול שיוציא עם אחד מעמים רבים אע"פ שנשקעו בגלות והוא יוציאם מתחת ידם ולא עוד אלא שהם עצמם יביאום אל ארץ ישראל בכבוד גדול בצבים ובפרדים ובכרכרות, זה החסד הוא גדול עד מאד שראוי לומר עליו גדול מעל שמים: ואמר ועד שחקים אמיתך. ולא אמר מעל שחקים כמו שאמר על חסד מעל שמים לפי שאמת אינו דבר יתר אלא דבר הראוי לו לעשות זה כי כן הבטיחנו על כל פנים יגאלנו ומה שהבטיח לנו ראוי לקיים דברו וזהו אמת, ואם נצא בעצמינו דברו יהיה קיים אבל שנבא בכבוד גדול עד שיהיה לנו מה שנאמר והיו מלכים אומניך וגו', ושאר הנחמות הכתובות עלינו זהו החסד הגדול ואם תאמר גם זה הוא אמת כיון שהבטיחנו בו יתכן לפרש כי לא הבטיחנו בזה הדבר גדול אלא אם כן נהיה זכאים, אבל גאולתינו על כל פנים תהיה בזמנה בין זכאים בין חייבים אלא שאם נהיה זכאים יחיש עתה:

כי גדול כו' הנה בספר רב פנינים ובמזמור י"ט ביארנו מאמר רבי יוחנן ז' רקיעים הם וילון רקיע שחקים זבול מעון מכון ערבות וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית רקיע בו חמה ולבנה כוכבים ומזלות שחקים ששם מלאכים שוחקים מן כו' וכתבנו כי אלו השבעה רקיעים אינם שבעה גלגלים של שבעה כוכבי לכת כי אם שכל הט' גלגלים בכל חלוקי הכוכבים והמזלות את כלם קרא רקיע א' וכלם גשם זך אך מהשלישי ומעלה הוא שחקים מתחיל הרוחניות בהדרגה ועל כן בזבול שהוא הרביעי שם ב"ה של מעלה. ונבא אל הענין אמר הנה צר לי על אורך גלות האחרון כי השבת אחור ימינך הוא מדת חסד כי גדול מעל שמים אשר שם שרים של מעלה חסדך שהוא מעל גבולם לבל ימנעו מלהצר לישראל ואפילו מדת אמת שהיא של רחמים הרחקת מישראל כי עד שחקים רחקה מהם: