פירוש על תהילים 109:1

אלהי תהלתי אל תחרש. על כל ישראל נאמר:

למנצח. המזמור חברו דוד בברחו מפני שאול והרבה מישראל שהיו מדברים עלו אל שאול: ואמר אלהי תהלתי אל תחרש. כלומר כי בך אני מתהלל לא כאותם האנשים שהם מתהללים בדעתם ואליך אני קורא שלא תחרש, לאשר עושים לי הרשעים:

למנצח לדוד מזמור כו' הנה מהנראה מרז"ל כי מזמור זה על עשו המתייחס אל גלות המר הלז ידבר ולפי זה יתכן כי להיות כוונת המזמור על זה יכלול בו כל הצרות שעברו עלינו ע"י זרע עשו הוא עמלק מתחלת מעשיו ע"י המן הרע עד גלות הלזה. ונבא אל הענין אמר למנצח לדוד כו' לומר כי הנה למה שענוש לצדיק לא טוב והוא יוצא יצוא ממחיצתו ומקלל את עמלק כמדובר ראה והנה היה פתחון פה לומר כי על כן אולי לא טוב הדבר בעיניו יתברך וימנע ממנו רוח קדשו באופן שלא ישמיע תהלתו יתברך עוד בפיו לזה החל ואמר למנצח כו' לומר שהוא למנצח שלדוד הוא מזמור ולא הפכו על קללו את הזולת ומה שמזמר הוא לומר ידעתי כי עם שאני מקלל את האויב ונענש על ידי ידעתי כי למה שאתה אלהי תהלתי תמיד כי כל תהלותי מאתך ברוח קדשך שאל תחרש מלדבר בי תמיד על זה. או שעור הכתוב מה שלדוד הוא מזמור הוא כי למה שאתה אלהי תהלתי זאת שאני מהלל ולא מלבי לבדי כ"א מרוח קדשך שעל כן אל תחרש כמדובר. או שיעור הכתוב למה שנצוח אומרי כל זה הוא מאתך ע"י מה שרוח ה' דובר בי ואינו נמנע ממני על היות דברי קללות וזהו למנצח שהוא למי שהוא מנצח לדוד מזמור זה על כן ידעתי כי מהיותך תמיד אלהי תהלתי אל תחרש כי אם שתמיד אהללך במלתך על לשוני שהיות עמלק נענש על ידי טוב בעיניך: