פירוש על תהילים 110:6

מלא גויות. אסיפת פגרים, מלא לשון אסיפה כמו (ירמיה י"ד) קראו אחריך מלא, אשר יקרא עליו מלא רועים (ישעיהו ל״א:ד׳), והיכן דן מלא גויות את מצרים על שפת הים (שמות ט"ו):

ידין. ועשה דין ומשפט בגוים עד שמקום המלחמה מלא גויות כלומר פגרים מתים:

וכל שכן לעתיד כאשר ידין בגוים מלא גויות והוא כי הנה אמרו רבותינו ז"ל דאית לקב"ה פורפירא א' שרשומים בה כל ההרוגים שהרגו הגוים מישראל ואגב אורחין נשית לב למה קראן גויות והלא הרשום הוא הנפש אך הוא כי אפשר הרגו איש בדור אחד ובא בגלגול בדור אחר וחזרו והרגוהו וכוונו שלא נחשבו שניהם אחד כ"א שנים כי שני גויות היו ולשתים יחשבו נפשותם לענין זה. ונבוא אל הענין אמר אם בימי אברהם שעדיין הגוים לא הרגו למשחית מישראל עשה כך שם אדנות הנז' בימין אברהם. כאשר תהיה על הגוים אשמת דם צדיקים וידין ה' הנז' בגוים הפורפירא שהוא מלא גויות שהתחלתו הוא מחץ את השר וכאשר אז מחץ ראש הוא שרו של טיטוס שהיה ראש ושר על ארץ רבה הוא כרך גדול של רומי והוא במרום: