פירוש על תהילים 111:10

רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת יְהֹוָה שֵׂכֶל טוֹב לְכָל עֹשֵׂיהֶם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד: עיין בפרק קמה פסוק כא. וכו':
(פסחים קיז - ע"ב)

ראשית. וצוה להם ראשית חכמה יראת ה', ואנה צוה להם זה כשאמר את ה' אלהיך תירא ואותו תעבוד ובו תדבק וגו', תחילה אמר תירא ויראת ה' היא שמירת התורה והמצות, והחכמה היא חכמת החקירה האמיתית לדעת כל מעשה בראשית והיא כבוד האל יתברך כי בה יכיר אדם את בוראו, לפיכך אמר אחר כן ואותו תעבוד, ובהתבודדו בחכמה ההיא ויסיר מלבו כל דברי העולם השפל אז ידבק באל יתברך לכן אמר ובו תדבק. כי נפשו קשורה בעליונים, ואז ידע שמו זהו ובשמו תשבע כי מי שאינו יודע שמו אינו ראוי לישבע בשמו, והקדים באותו פסוק יראת ה' לעבודה וכן בזה הפסוק צוה להקדים יראת ה' לחכמה: ואמר ראשית חכמה יראת ה'. אמר מי שהכין לבבו להתעסק בחכמה תחיה יתעסק ביראת ה' ויעשה ממנה שורש ועיקר ועל דרכיה יתנהג בחכמה שילמד, ואם ילמד אדם חכמת החקירה תחילה אולי יבהל ברוחו ויעיז מצחו להכחיש האותות והמופתים הגדולים הנמצאים בכתבי הקדש לפיכך צרך להקדים לימוד התורה שהיא יראת ה', וישים בלבו להאמין כל הכתוב בה חידוש הועלם ושינוי הטבע באותות ובמופתי' וכאשר יתבונן האדם בתורה ימצא בה דרכי החכמים כמו דכתיב כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים וגו'. כי אין צריך לומר התורה והמצות שהם בנויות על דרך השכל כי גם החוקים אשר נאמר עליהם שאין להם טעם כן הוא שאין להם טעם נראה לרוב בני אדם, אבל החכם המתבונן בהם ימצא טעמם ברור ומבואר, ואחר שהתבונן החכם המבין בדברי התורה וישימה יסוד לחכמה וישתדל בלבו לקרב הדברים הרחוקים אל הדעת וילמד חכמת הפילוסופיה, אחרי כן לא תשתבש דעתו בלמדו החכמה בתורה אשר למד תחילה כי כבר תקעה יתד במקום נאמן ויקרה דרכי החכמה אליה בכל כחו, לפיכך אמר ראשית חכמה יראת ה': ואמר שכל טוב לכל עושיהם. פירוש שכל טוב והשגחה טובה יש לעושה את שתיהן שמתעסק ביראת ה' ובחכמה, או פירוש שכל טוב. הצלחה כלומר שיצליח המתעסק בשתיהן בעולם הזה ובעולם הבא:

ועל הב' אמר ראשית חכמה כו' תדע איך ע"י חכמת התורה יהיה להם חרות משעבוד מלכיות הלא הוא כי הלא מציאותה הוא כי תקדים לה יראה כי ראשית חכמה יראת ה' ועוד שעל ידה יבא לידי מעשה וכשיעשה לא יהיה מצות אנשים מלומדה כ"א שכל טוב לכל עושיהם ועל ידי כן תהלתו של עמו הנזכר עומדת לעד ולא יחולל בגלות: ראשית חכמה כו' אחרי אומרו שעל ידי התורה יהיה חרות ממלאך המות וממלכיות והלא יאמר איש אחר שהבחירה חפשית מי יודע אם יבחר ברע ויתבטל החרות לזה אמר דע כי אין פחד כי הלא אין אדם חוטא אלא אם כן נכנס בו רוח שטות ובתורה אין פחד כי הלא ראשית חכמה יראת ה' ועל ידי יראת ה' עם החכמה לא יכנס רוח שטות כי הלא שכל טוב לכל עושה שתיהם יחד על כן תהלתו מהיות בן חורין תהי העומדת לעד. או יהיה ענין פסוק זה מאמר התנא כל שיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכו' וזה יאמר כשראשית חכמה היא יראת ה' שיראת חטאו קודמת אז מלבד שעל ידה יהיה שכל טוב לכל עושי פקודיו הנזכר כמדובר בקודם גם כן תהלתו שהיא התורה עומדת לעד שלא תשכח ממנו שהוא תורתו מתקיימת: