פירוש על תהילים 112:1
תורה תמימה
אַשְׁרֵי אִישׁ יָרֵא אֶת יְהֹוָה: ואמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא גדול הנהנה מיגיעו יותר מירא שמים דאילו גבי ירא שמים כתיב אשרי איש ירא את ה' ואילו גבי נהנה מיגיעו כתיב יגיע כפיך כי תאכל אשריך וטוב לך אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא ולגבי ירא שמים וטוב לך לא כתיב ביה:
(ברכות ח ע"א)
(ברכות ח ע"א)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
הללויה. גם זה המזמור באל"ף בי"ת שתי אותיות בפסוק ובשני פסוקים האחרונים שלש, גם הוא מספר על מדות האדם הישר אשר גמולו מאת ה' שלם בזה ובבא: ואמר הללויה. ואר אשרי איש ירא את ה'. שירא האל יתברך וישמור מה שצוהו ומנעהו מעשות והנה נשמר מהם בסתר כמו בגלוי:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
הללויה אשרי איש ירא וכו' יראה כי דהמע"ה בא ללמד דעת את העם לבל יעבדו את ה' לאהבת טובות העוה"ז או לאהבת שכר העוה"ב וז"א הללו את שם יה שברא ב' העולמות ביה אך זה הוא לענין ההלול שבראם בשביל ישראל אך אמנה לא יקרא מאושר העובד על מנת לקבל אושר העולמות כ"א אשרי איש ירא את ה' למה שהוא ה' זה הוא לענין מצות לא תעשה וכן לענין מצות עשה למה שהן מצותיו חפץ מאד ולא לקבל שכר עם שהשכר לא יחסר כי נאמן הוא בעל מלאכתנו. או יאמר מאמר ריב"ז יהי רצון שיהא מורא שמים עליכם כמורא ב"ו שאדם עובר עבירה בסתר כו' וביארנו במקומו שכיון שלא יקרם כרב עמרם חסידא שלא הספיק ליצרו מוראו מה' עד צעק נורא בי עמרם ובאו אנשים ופירש וזה יאמר אשרי איש ירא את ה' בלי אנשים רק בהיותו עמו לבדו ומה גמול ישיב לו ה' הלא הוא במצותיו של האיש שיצוה שמש בגבעון ידום וכיוצא יהיה ה' חפץ מאד להקים דבר עבדו כי צדיק מושל יראת אלהים:
Ask RabbiBookmarkShareCopy