פירוש על תהילים 112:7
רש"י
נכון לבו. נאמן לבו ליוצרו:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
תורה תמימה
בָּטֻחַ בַּיְהֹוָה: היה בא בדרך: ת"ר מעשה בהלל הזקן שהיה בא בדרך ושמע קול צוחה בעיר אמר מובטח אני שאין זה בתוך ביתי ועליו הכתוב אומר משמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' אמר רבא כל היכי דדרשת להאי קרא מרישיה לסיפיה מדריש מסיפיה לרישיה מדריש מרישיה לסיפיה מדריש משמועה רעה לא יירא מה טעם נכון לבו בטוח בה' מסיפיה לרישיה מדריש נכון לבו בטוח בה' משמועה רעה לא יירא וכו':
(ברכות ס ע"א)
(ברכות ס ע"א)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
משמועה. הפך הרשע שנאמר בו קול פחדים באזניו אבל הצדיק לא יירא שישמע שמועה רעה מבניו או מקרוביו שהם במדינה אחרת, או אם ישמע שיבואו עליו אויבים לא יירא: כי לבו נכון ובטוח בה'. ולא יבטח בעשרו וברוב חילו וברוב אוהבים וקרובים אלא בה' לבדו ישים בטחונו לפיכך לא יירא:
Ask RabbiBookmarkShareCopy