פירוש על תהילים 115:12

יהוה. אשר זכרנו תמיד בחמלתו עלינו: הוא יברך עמו. ופירש אחר כן הפרט יברך את בית ישראל:

משיב דוד ע"ה בעד ישראל ואומר ה' זכרנו יברך כו' לומר מה זה שהוא יתברך כלל הכל תחלה באמרו ישראל בטח ושם יכנסו כהנים גם כן ושב לפרט בית אהרן ואחרי כן יראי ה' אך אין זה רק שה' כיון שזכרנו רוצה לברכנו כמארז"ל על ואברהם היו יהיה כו' כיון שהזכירו ברכו כמה ד"א זכר צדיק לברכה ועל כן היו הפרטים כי יברך ראשונה את בית ישראל שכולל את כלם ואחר כך שנית יכפול בבית אהרן למען הכהנים יבורכו פעמים מפני שהם מברכים את ישראל והקב"ה מכפיל ברכתם כענין ואברכה מברכיך בכלל ואח"כ בפרט:

ה' - אמר ר' משה: כי זכרנו - הזכרים שלנו ויברך בית ישראל - הנקבות. ואין זה נכון, כי בית אהרן אינם נקבות איש וביתו בכל המקרא רק זכרנו מגזרת זכירה והאות על זה שהוא קמוץ, כי אילו היה מגזרת זכרים היה הרי"ש בקמץ קטן, רק הטעם השם שזכרנו תמיד הוא יברך אלה הבוטחים בו ושב להזכירם.