פירוש על תהילים 118:1

הודו. בזה המזמור יש מחלוקת בדברי רבותינו ז"ל יש אומרים כי המזמור הזה נאמר על דוד ויש אומרים כי על ימות המשיח נאמר, והודאה על לשון בני הגלות ביחיד דרך כלל וזה הוא הנכון, והמזמור מתחיל בהודאה ומסיים בהודו לשבח המזמור ולגדולת הדברים שנאמרו בו, אם על דוד נאמר יהיה פירושו כי כשמלך דוד אמר כולכם חייבים להודות לאל במלכותי כי טוב עשה לכם, ואחר כך זכר בפרט ישראל ובית אהרן ויראי ה' וישראל יש להודות לאל יתברך על מלכותי שאני בעזרת האל הייתי מנצח אויביהם אף בימי שאול כל שכן עתה שאני מלך שיהיה לבם בטוח ושוקט שלא יבואו האויבים עליהם ויפחדו ממני:

הודו לה' כי טוב כו' . הנה מאשר קבלו רז"ל כמדובר בסמוך שהללו את ה' כל גוים כו' אמרו הכתובים ההם חנניה מישאל ועזריה כשנצולו מכבשן האש נינקוט מיהא שעל גלות בבל נאמרו הכתובים ההם ועל פי דרכם ז"ל יתכן כי על גלות בבל אשר דבר בו עד כה אמר הודו לה' כו' ושלשת הכתובים שאחריו על שלשת הגליות האחרונות ויצדק בזה חלוקי ההודאות עם היות שבאמרו סתם הודו לה' כי טוב שם יוכללו אהרן ויראי ה'. ועוד כי באמרו יאמר נא ישראל יורה כי פסוק הקודם לא על ישראל ידבר אך אמר על מאי דסליק מניה דהיינו גלות בבל על דבר עיקר הגלות שהיה ענין הצלם שגזר נ"נ על כל ישראל שישתחוו לו אז נהיה מה שישראל וכל הגוים יודו לה' שהוא אשר קדשו שם שמים חנניה מישאל ועזריה שעל ידי כן היה קיום לישראל ולכל גויי הארץ שאלמלא כן היה העולם מתבטל וע"כ אמר הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו כלומר שלא לשלשה אלה היה הנס והחסד כ"א לכל שאל"כ לא היה עולם וזהו כי לעולם חסדו שהוא להיות מציאות עולם הוא חסדו ועל כן נאמר סתם שהוא כולל לישראל ולכל האומות כי לכלם היתה טובה:

הודו לה' כי טוב - תחסר מלת הוא. והטעם: כי טוב הוא.