פירוש על תהילים 119:1

אַשְׁרֵי תְמִימֵי דָרֶךְ: אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא מאי טעמא אילימא משום דאתיא באל"ף בי"ת נימא אשרי תמימי דרך דאתיא בתמניא אפין אלא משום דאית ביה פותח את ידך נימא הלל הגדול דכתיב ביה נותן לחם לכל בשר אלא משום דאית ביה תרתי וכו':
(ברכות ד ע"ב)

אשרי. המזמור הזה הוא נכבד מאד וחברו דוד על שמונה אל"ף בית כי בכל אות יש בו שמנה פסוקים ובכל פסוק יש בו דרך, או תורה, או עדות, או פקודים, או מצוה, או אמירה, או דבור, או משפט, או צדק, או אמונה, או חוקים, ואלה המלות הם חלוקי כל התורה:

אשרי תמימי דרך כו' הנה יש בעובדים ג' סוגים יש שעיקר עסקם תמיד הוא בתורה אך אינם רודפים אחר המצות כי אם הולכים בתום ובהזדמן נידם מצוה יעשו אותה ויש סוג שני והוא רודפים אחר המצות ויושבים על משמרתם תמיד לעסוק במצות ה' ולא יעשו עיקר מהלימוד ויש סוג שלישי שלא יעשו עיקר לא מעסק התורה ולא ממצות שבין אדם למקום כי אם כאשר יזדמן אך עיקר ענינם הוא השמר מעון והטיב לבריות בכל יכלתם שתופסים מדותיו יתברך מה הוא יתברך חנון אף הוא חנון מה הוא יחברך רחום וארך אפים ומעביר על פשע ונושא עון מלביש ערומים ומבקר חולים וקובר מתים וכיוצא באלו שהן הם דרכי ה' כמאמרם ז"ל והלכת בדרכיו מה הוא רחום כו' והנה על שלשת הסוגים דבר דוד אחד לאחד ובראשון החל ואמר אשרי תמימי דרך והוא כי העולם הזה הוא דרך לעה"ב כי בו הולך האדם לבית עולמו ואמר כי אשרי המתנהגים בתמימות בדרך בלתי חוטאים ועושים עיקר מעסק התורה עד היותם מאותם שאמרו בגמרא אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו וזהו אשרי כו' ההולכים מהעולם בתורת ה' בידם היא למודם: