פירוש על תהילים 119:150

קרבו רודפי זמה. עצת חטאים הולכים בעצת חטאיהם, ומתרחקים מתורתך ליקרב אל עצת רעתם:

קרבו. קרובים הם ודבקים אל הזימה עד שרדפו אחריה ורחוקים מתורתך כי שני הדרכים הפך, ולא היו קרובים אל התורה אלא רודפי זמה:

קרבו רודפי זמה כו' הלא אמרתי כי גדול האדם בעבוד את ה' ממלאכי השרת במה שהאדם כובש את יצרו אשר איננו במלאך ושעל כן יאות אל ימסור הוא יתברך שמיעת תפלתו אל מלאך וגם בקשתי ממך שתתן לי כח לקבל טובתי שהיא הדבק בך והלא תאמר זה היה אלו נשמרת מלחטוא אך אתה חטאת ואינך רק בעל תשובה לז"א אין צריך לומר אני שלא רדפתי זמה כי גרושה היתה וגם היה לי סיבה כ"א אפי' רודפי זמה החמורה ומאוסה לפניך כמרגלא בפומא דאומות אלהיהם של אלו שונא זמה הוא וגם אמרו רבותינו ז"ל כל מקום שאתה מוצא זנות אנדרולומוסיא באה לעולם והורגת רעים וטובים ועל הכל מה שאמרו ז"ל במדרש שהעובר על לא תנאף כעובר על כל עשרת הדברות כאשר סדרו שם איך משתלשלות כלם לעבור ע"י הניאוף ועכ"ז אם יקרב איש כזה אליו יתברך בתשובה שלמה אפשר יגיע עד גדר היות הוא יתברך קרוב אליו מאשר לא חטא כי במקום שבעלי תשובה עומדים אין צדיקים גמורים יכולים לעמוד. ועוד שנית כי אם יקרב עד ה' ששב מאהבה זדונות נעשים לו כזכיות והוא כי גדול זכות הכובש את יצרו וזהו קרבו רודפי זמה שקרבו אל ה' ששבו עדיו יתברך שהוא מאהבה עם היות שסוג זה מתורתך כלה רחקו כמדובר שעל ידי לא תנאף נעשה כעובר כל התורה: