פירוש על תהילים 119:155

רחוק. אמר איחל כי הישועה קרובה לי כי דרשתי חוקיך אבל התועים כשהם בצרה והישועה רחוקה מהם כי חוקיך לא דרשו ואין להם זכות במה יצאו ממנה, ואמר רחוק רוצה לומר דבר הישועה:

רחוק מרשעים כו' הראוי יאמר רחוקה אך יאמר הלא שאלתי תחלצני מידם ולא שתמיתם ושמא תאמר איך אושיעך אם לא ע"י שאמיתם הלא הוא שאיני חפץ רק היות רחוק מרשעים שתעשה באופן שאהיה רחוק מהם שתמציא דרך שיהיו רחוקים ממני או בשית בלבם נא ירדפוני וכיוצא כי היות רחוק מרשעים הוא ישועה. או על דרך זה כי אמר היותך ה' רחוק מרשעים הוא לי ישועה שתרחק מהם מלהיטיב להם שעי"כ יתנו אל לבם כי רע בעיניך רדיפתם אותי כי אין לומר שהם מורים היתר באמרם כי ממואב אני ואסור לבא בקהל כי על כי שואלים ודורשים מה נשתנו עמון ומואב מכל אשר נאסרו מבא בקהל שאין בהם הפרש מנקבה לזכר אך לא כן הוא כי הלא חקיך שאין טעמם מפורש לא דרשו וזה שהטעם מפורש דורשים שהוא כמ"ש ז"ל במדרש רות שהלכו אל שמואל ואמר להם שהטעם מפורש בכתוב שנאמר ואשר שכר עליך את בלעם אנשים דרכם לשכור נשים אין דרכם לשכור אלא ודאי שאין כוונתם לקיים רק מקנאה:

רחוק מרשעים - יום ישועה, בעבור שלא דרשו חקיך ואני לא אהיה כמוהם, כי תורתך לא שכחתי.