פירוש על תהילים 119:170

כאמרתך הצילני. אין הצלה זו הצלת הגוף מצרה אלא הצלת הנפש ממכשול עון כי לא זכר בפסוק ולא באשר למעלה דבר אויב, ואמר כאמרתך ובאיזה מקום בתורה נזכר זה הענין שהקב"ה שומר ועוזר האדם מן החטא זהו נרמז בפסוק למען תהיה יראתו על פניכ' לבלתי תחטאו כי אע"פ שנתן הבחירה לאדם, אם אדם ישר האל עוזרו בדרך הטובה לפיכך הראה לישראל מעמד הר סיני שהיה להם מפתח גדול לפתוח לבותם אל הדרך הטובה, ולמנוע אותם מן החטא וכן רמז זה בפסוק מי יתן והיה לבבם זה להם ליראה אותי ולשמור משמרתי לפיכך אמר דוד כאמרתך הצילני:

ואחר שכל כך תתן השגה בי שעודני בחומר אשיג מה שהשיגה נפשי בלי גוף בסיני תבא תחנתי לפניך כי כאמרתך אז חרות על הלוחות חרות ממלאך המות כן עתה תצילני ממנו ולמה שכתבנו ואתם תהיו לי כו' שאומרו גוי קדוש שגם הגוף יהיה קדוש כאליהו שלא שלט בו מלאך המות יחזור אומרו אמרתך על האמירה ההיא והכל הולך אל מקום א':

תבא תחנתי - בצרתה לי, כמו: בהתחננו אלינו על כן הצילני.