פירוש על תהילים 119:172

תען לשוני. כל עניה לשון קול רם הוא ואב לכולם וענו הלוים ואמרו (דברים כ״ז:י״ד):

תען. ענין דיבור, אמר כשאדבר אמרתך אומר לאחרים ואלמדם כי כל מצותיך צדק: ובעל המסרה פירש אותו לשון שבח כלומר תשבח לשוני אמרתיך כי כולה צדק ואמר במסרה תען שלשה בלשון שבח וסימן מרים, לשוני כסיל:

ולעומת מה שיהללו שפתי על החקים תענה לשוני אליהם ותאמר אמרתך כלומר אשר פצו שפתי להלל על החקים לא כן ידברו כ"א לומר אמרתך על כל התורה דרך כלל כי כלה אמרתך היא בין חקים בין כל יתר מצות כי הלא כל מצותיך צדק כחקים ככל השאר ויחס הדבר הקודם אל השפתים שהם חיצונים מהלשון ויתייחס הדברים הנאמרים בלי עיון אל השפתים והנאמרים בעיון אל לשון הפנימית מהן: