פירוש על תהילים 119:82

כלו עיני. צופים תמיד עד כי כלו:

כלו עיני. מרוב צפיתי לעזרתך, ולפי שהעינים מצפות לבני אדם העוזרים אמר דרך משל גם לעזרת האל יתברך כלו עיני יכלו מרוב צפייתם:

והראיה שלא חשתי על עצמי והערתי למות נפשי על דבר כבוד שמך כי הנה כלו עיני לאמרתך שאמרת שלא אשלח ידי בלוחמים עד אראה קול צעדה בראשי הבכאים ואמרו רבותינו ז"ל שהיו בחרבות שלופות נגשים אליו עד למעלה מראשו להכות בו ויצעקו גבוריו לאמר לו עד מתי ניחל והלא כלנו מתים בידם והיה משיב להם ע"מ כך מוטב נמות זכאים ולא נעבור פי ה' ועל זה יאמר פה הנה כלו עיני לאמרתך לא שתהיה אמרתך שלא נמות כי על הנחת מות הייתי והאמירה שקויתי היתה לאמר אלי מתי תנחמני כלומר מתי תהיה לי נחמה על מיתתי האם בהתגלגל פעם אחרת או אם תשוב תחייני או כיוצא בזה: