פירוש על תהילים 119:89

לעולם דברך. שאמרת להיות השמים יהיו, ואותו הרצון יצב לעולם, כי השמים וצבאם לא יכלו לדור ודור, וכן בארץ אע"פ שצבא הארץ אינו עומד וזהו שאמר לדור ודור כמו דור הולך ודור בא, אע"פ כן בארץ אמונתך והוא קיום העולם מכוננת שיעמוד:

לעולם ה' וכו' האות הזאת בא ללמד דעת מה גדלו דברותיו יתברך עד אין תכלית כי אינו כדברי פי איש שבצאתו מפיו חלף עבר ואיננו כ"א שהבל מאמרו אש אוכלה הוא מפיו יצא קיים לעד וכמאמר רבי יוחנן פרק אין דורשין שמכל דבור ודבור היוצא מפי הקב"ה נעשה מלאך ועוד הוסיפו ז''ל במדרש חזית שכל דבור ודבור מעשרת הדברות היה יוצא ומדבר עם כל אחד ואחד מישראל ואומר לו מקבלני את עליך וכו' מקבל את אלהותי כו' הורה ענין רבי יוחנן ושגם הוא חלק ממנו יתברך שאל"כ איך יאמר מקבל את אלהותי ולא אמר אלהותו. ומזה ימשך ענין מאמרנו על בעשרה מאמרות נברא העולם שהמאמר עצמו הוא הפועל כענין אומרו יהי אור ב' תיבות אלו היו המהוין האור כי הבלו יתברך במאמרו היה המהוה וההיקש בכל השאר שהמאמר היה פועל מה שנדבר בו וכאשר הוכחנו ממאמר פר"א על פסוק וברוח פיו כל צבאם. ועוד שלישית והוא כי אחר פעול דבורו יתברך הנרצה בו שב על השמים כבודו קיים לעד ושלשתן הנביא דבר משמו יתברך כי כאשר ירד כו' כן יהיה דברי אשר יצא מפי לא ישוב אלי ריקם כו' הרי שיש לו כח לפעול והוא העושה אשר נשתלח ושב למעלה קיים אחר עשות אשר נשתלח. ונבוא אל ענין הכתובים אמר מה רבה קדושת דבורך היוצא מפיך כי כאשר לעולם ה' כך דברך שיצא מפיך קיים נצב בשמים. עוד יתכן בא להוסיף כי עוד כח בדבורו יתברך לקיים עולם שלא בדרך טבע וגם על ידי דבורו יתברך בזה ניכר כי הוא חידש העולם ושהכל שלו מעלה ומטה ושעשה כן למען ייראו את ה' מפחד פן בהניח הדבר אל טבעו יאבד העולם ויחזור לראשיתו שהארץ היתה תוהו ובוהו והוא במה שידענו כי מים העליונים תלוים במאמר שהוא אצלי שהמאמר שהוא דבורו אשר אמר יהי רקיע בתוך המים כו' שהוא שיעלו ויהיו בתוך כמשאז"ל ששיעור מה שמהארץ לרקיע כשיעור מה שמהרקיע למים ובכן אלו תגזור חכמתו יתברך ירפה ידו הדבור ישובו המים על הארץ ויהיה העולם תהו ובהו וכן אשר במאמרו רקע הארץ על המים שלא בטבע אם היה יתברך מניח הדבר אל טבעו ישוב העפר תוך המים כשהיה ואומלל כל יושב והאלהים עשה למען החי יתן אל לבו ויירא מקונו ויעבוד עבודתו לקיים עולם כנמצא כזה ברז"ל במקומות חלוקים וזה יהיה מאמר המשורר פה הנה לעולם ה' דברך שהוא מאמר שמים שבשמים תלוים בו הוא נצב ועומד על משמרתו להעמידם שם:

(פט-צ)