פירוש על תהילים 120:7

אני שלום. עמהם:

אני. בפי שלי כי אדבר שלום עליהם והמה ידיהם למלחמ':

כי הלא אם אני שלום או כי אדבר שהוא ענין קושי כמה ד"א דבר האיש אדוני הארץ כו' בכל מדה שהייתי מודד המה למלחמה ואז נפשי צהלה ושמחה שרוע לבם היו מוציאים לחוץ ולא היו מחפים לדבר שלום ובקרבם לשים ארבם רק שונאים שלום כי ע"י כן לא היה בהם רמיה מה שאין כן עתה ששלום ידברו ורמיה בפיהם מראים עצמם מבקשי הנאתי ודואגים על צערי ולבם לא כן כאשר קרה לו עם ציבא שהורה שצר לו על צרת דוד ולא כן ידמה.