פירוש על תהילים 126:5
תורה תמימה
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה: נמצא עומר הקרב מתבואה של ששה חדשים קרב מתבואה של אחד עשר יום ועל אותו הדור הוא אומר הזורעים בדמעה ברנה יקצרו הלך ילך ובכה נושא משך הזרע וגו' מאי הלוך ילך ובכה נושא משך וגו' א"ר יהודה שור כשהוא חורש הולך ובוכה ובחזירתו אוכל חזיז מן התלם וזהו בא יבא ברנה מאי נושא אלומותיו א"ר חסדא ואמרי לה במתניתא תנא קנה זרת שיבולת זרתים וכו':
(תענית ה ע"א)
(תענית ה ע"א)
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
הזורעים. לפי שדימה הגלות לארץ הנגב שהזורע יזרע בה בדמעה שמתחנן לאל יתברך שימטיר עליה ויקצור מה שזרע בברכה והדבר רחוק שהזורע בה יקצור ממנה אם לא יהיו רחמי האל יתברך כן ישראל בגלות עם כל צרתם והזריעה היא מעשה המצות ועושים אותם בדמעה מפני צרת הגלות ומחלים לאל יתברך שיוציאם מהגלות ויקצרו ברנה מה שזרעו בדמעה והקציר הוא הגמול הטוב:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
משיבה רוח הקדש ואומרת כך יהיה כי הזורעים בדמעה אחרי זריעתם יקצורו ככלותם לזרעו :
Ask RabbiBookmarkShareCopy