פירוש על תהילים 129:8

ברכת ה' אליכם. כמו שאמר בועז: ומה שאמר ברכנו אתכם בשם ה'. הוא כפל דבר ועל חציר גגות לא יאמר זה כי אינו זרע ברכה ולא יבא לידי קצירה ותודת ישראל המשיל לזרע ברכה:

ודרך העוברים לפני השדה ורואים כך לדבר על לבם לברך ולנחמם מדאגתם אך לנו היו אומות עוברים ורואים ומשנאת לבם גם שלא היו מהמצרים אותנו בפועל לא אמרו אל תצרו על מיעוט תבואתכם כי ברכת ה' אליכם כי ברכת ה' אבר היתה ראויה להיות בתבואה תהיה אליכם בעצמכם שתשתלח ברכה בכם והוא כענין רות שעל מלא שלש ראשי אצבעות קלי נשתלחה במעיה ברכה עד שאכלה ושבעה והותירה כן היה להם לומר ברכת ה' אליכם והנה גם שלא היו אומרים כן לאהבתנו היה להם לאמר כך בשביל הברכה שהיינו משיבים להם כענין בועז שעבר בשדה ויאמר לקוצרים ה' עמכם וברכוהו בשם ה' ואמרו לו יברכך ה' וזה יאמר ולא אמרו העוברים ברכת ה' אליכם שהיינו מברכים אותם בשם ה' לומר ואומרים להם ברכנו אתכם בשם ה' אך מאשר לא עשו כן הורו שנאת לבם וגם על אלה אמרתי שיבושו ויסוגו אחור כו' גם שלא עשו רעה בפועל מה שלא היה כאשר צררוני מנעורי שלא מתו רק עבות רשעים וכל שאר שונאי ישראל נשארו בחיים:

ולא - מנהג העוברים לאמר לקוצרים השם יברך את אשר נתן לכם. והטעם: כי בני אדם לא ישבחו על תורתו ואמונתו בלבם שאין בם אמונה, על כן דימה ישראל שומרי תורה בזורעים וגויי הארצות השומרים הבליהם, דימה לחציר גגות.