פירוש על תהילים 13:6

ועל גלות אדום שעלה שרו ולא נראית ירידתו כי לבא לפומא לא גלי' אמר ואני בחסדך על צד החסד גם שאיני כדאי בטחתי כי חסדי ה' כי לא תמנו גם שבזמן ההוא כבר תמה זכות אבות. ועוד בטחון שני והוא כי משכון גדול לנו כי הנה יגל לבי בישועתך והוא כי ישועתו של הקב"ה הוא ישועתן של ישראל כי לא יעזוב שכינתו בגלות אמנם אני לא אעשה עיקר ממה שע"י ישועת ה' נושע גם אנחנו כי אם יגל לבי בישועתך דוקא ולא על מה שנמשך לי ממנה כי לא אביט רק על כבודך למה שהיא ישועתך בלבד וע"י כן ידעתי כי למה שהמתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה ע"ד זה גם ה' כי יראה כי מה שיגל לבי הוא בישועתו יתברך ולא בישועתי עם היותי צריך לאותו דבר יגמול לי גמול טוב להושיעני תחלה באופן כי בעת בא אל הפועל ישועתך אשירה לה' כי כבר הקדים וגמל עלי על הנוגע אלי כי ישלם לי גמול על אשר לא היה גיל לבבי רק על ישועתו יתברך מצד עצמו כמדובר:

יגל. גדר הגילה על דבר חדש וזה הבדלו מן שמחה

ואני - ואין לי חסד שאבטח בי, כי אם בחסדך ולמען זה הבטחון, יגל לבי.

ואני. מעולם כאשר בטחתי בחסדך היה לבי שמח בהישועה הבאה ממך:

יגל לבי. במקצת ספרים יגל בטעם אחד לבד בגימ"ל:

ואני בחסדך בטחתי יגל לבי, גדר הגיל ששמח על דבר טוב שלא קוה עליו מעולם ובשורה טובה פתאומית, עפ"ז יאמר שהגם שאני בטחתי בחסדך עד שהתשועה אינה דבר חדש אצלי כי בטחתי ע"ז, מ"מ יגל לבי בישועתך כשמח על דבר שלא קוה עליו, כי אני בטחתי רק בחסדך, שתעשה לי מצד החסד לא מצד הגמול כי איני ראוי לזה, ועתה אשירה לה' כי גמל עלי מצד הגמול, בטובו חשב לי כאלו אני ראוי לזה מצד מעשי וזה שמחה חדשה, שלא קויתי עליה:

אשירה. גם עתה אשירה לה׳‎ כאשר יגמול עלי חסדו: