פירוש על תהילים 135:21

ברוך ה' מציון. כי שם ישכון הכבוד בירושלים ומשם תצא הוראה לכל שיראוהו ויברכוהו:

ברוך ה' כו' כהתימו לדבר על הברכות הראויות לה' השלם בכל אותיותיו ראה והנה היה מקום לומר א"כ אפוא נברך את ה' שלם ובכלל הוא שם יה והוא התחיל פתח דברי המזמור הללויה על כן אמר ברוך ה' מציון כו' לומר בהלול שם יה תלוי כל האמור והוא כי הלא כמו זר נחשב החשיבו יתברך את האדם יברכנו כי מה האדם כי יבא אחרי המלך הקדוש וברכה ירצה מפיהו ואפילו העוסק בתורת ה' המתייחס לציון כד"א כי מציון תצא תורה וכן הוא מן התימה ישכון ה' בירושלים כי האמנם ישב אלהים על הארץ ואיך יעבדוהו כהנים ולוים וישראל בה כענין פסוקים הקודמים אך יצדקו שני הדברים האלה במה שידענו אמונה אומן כי ביה ה' צור עולמים העוה"ב ביו''ד והעוה"ז בה"א וע"כ יש לו יתברך שייכות עם האדם מחמת נפשו שהיא מהעולם שנברא ביו"ד שבשמו וגם שוכן בירושלים שיש לו שייכות ע"י שהעולם הזה נברא בה"א שבשמו וע"כ ראוי להלל את שם יה להחזיק באמונת היות רצונו יתברך בשני הדברים וזה ענין הכתוב היות ברוך ה' מציון ע"י בני האדם המתייחסים אליה מפאת נפשם כד"א ולציון יאמר איש ואיש יולד בה וכן היותו שוכן ירושלים שמשם גופו ממקום המזבח שנברא בה"א על שני הדברים האלה הללו את שם יה שבו נבראו העולמות שעל ידי כן יש לו יתברך שייכות לשני הדברים הנאמרים באמת:

ברוך ה', הללויה - שתאמרו ברוך ה'.