פירוש על תהילים 136:1

הוֹדוּ לַיְהֹוָה כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ: ת"ר רביעי גומר עליו את ההלל ואומר הלל הגדול דברי ר"ט וי"א ה' רועי לא אחסר מהיכן הלל הגדול רבי יהודה אומר מהודו עד נהרות בבל ורבי יוחנן אומר משיר המעלות עד נהרות בבל רב אחא בר יעקב אמר מכי יעקב בחר לו יה עד נהרות בבל ולמה נקרא שמו הלל הגדול א"ר יוחנן מפני שהקב"ה יושב ברומו של עולם ומחלק מזונות לכל בריה וכו':
(פסחים קיח ע"א)

הודו לפי הפשט כל אחד מאלו כי לעולם חסדו, יש לו ענין במקומו, ונמצאו ששה ועשרים לפי העניינים המסופרים במזמור. ואמר תחלה כל בני העולם הודו לה' כי טוב ומטיב לעולם וחסדו אין לו הפסק כי לעולם הוא, וכן כל כי לעולם חסדו זהו פירושו, וזכר אותו עם כל אחד להגדיל השבח:

הודו לה' כו' אמר למעלה שיש זמן מתיחס הילול אל שם יה ויש אל שם שלם אמר עתה הודו לה' כי טוב כי הלא לעולם חסדו בין בזמן המיוחד לשם האחד בין למיוחד לזמן האחר תמיד השפע ממנו כלומר ואשר ייחדנו זמן לא למעט השלם בשום זמן כי הכל מאתו אלא שיש זמן נזכה להלל אל השלם כי נהיה מושפעים בשלמות רב. או הודו לה' כי הוא לבדו יקרא טוב ולא זולתו כי מלך ב"ו מטיב לעם ולפי האמת הוא לשיעבדוהו כי צריך להם אך מי יקרא טוב בעצם הקב"ה כי בשביל העולם הוא חסדו ולא לעצמו: