פירוש על תהילים 136:16

למוליך עמו במדבר. ארץ שלא עבר בה איש ולא היה שם דרך והוא בחסדו הוליך אותם בענן יומם ובעמוד אש לילה ומרא' להם הדרך, ועוד במדבר שהיה ארץ ציה וצלמות והוא ספק להם בחסדו כל צרכם זה החסד יסופר לעולם:

למוליך וכו' מה שהוליכם ויסב אותם במדבר ולא דרך ישרה היה כי לעולם חסדו פן ינחם העם כו' ויאבד העולם באבדם או למוליך בעצמו במדבר ולא ע"י מלאך גם זה היה כי לעולם חסדו פן יטעו במלאך כמ"ש ז"ל שאמר הקב"ה אל תמר בו אל תמירני בו ואם ככה היה עושה העולם היה אבד בחטאם:

למוליך - בענן וזה חסד, או במדבר הגדול ככתוב: לכתך אחרי במדבר.