פירוש על תהילים 136:18

והרוג. סיחון ועוג ונתן ארצם לנחלה ועוד חד גדול מזה כי לא די שהכו אותם אלא שנתן להם ארצם נחלה שלא באו שאר הגוים ולא נאספו עליהם להוציאם משם וזה חסד גדול מאתו כי חסד היא תוספת הטובה ובזו הארץ שנתן להם הוסיף להם בטובתו כי לא נתנה לאברהם אבינו אלא מעבר הירדן והלאה שהוא ארץ שבעה גוים, אבל מעבר הירדן מזרחה לא נתן לאברהם אבינו דבר ונתן לישראל נחלה. ארץ שהיתה למואב תחילה וכן נתן להם ארץ עוג מלך הבשן וזה היה חסד מאתו לפיכך לא זכר בזה המזמור ממלכות כנען כמו שזכר למעלה ממנו, לפי שאמר בזה המזמור כי לעולם חסדו וממלכות כנען שנתן להם באמת לא היה חסד כי כבר נתנה לאברהם אבינו, אבל ארץ סיחון ועוג שלא נתנה לאברהם ונתנה להם זה היה חסד:

אמר ויהרוג מלכים אדירים הם ל"א מלכי א"י שארז"ל שהיו מלכי כל כללות העולם אלא שכל היה לו חלק בארץ ישראל מיוחד למלכותו ועליהם אמר ויהרוג מלכים אדירים:

למכה - ויהרוג - הטעם כפול, ועתה פירש אותם בעבור שהיו חזקים. וכן אמר הנביא על האמורי: אשר כגובה ארזים גבהו וחסון הוא כאלונים וככה: מיד האמורי בחרבי ובקשתי, כי לא שלם עון האמורי.