פירוש על תהילים 136:26
רש"י
הודו לאל השמים. המכין בהם מזון לכל בריה, עשרים וששה כי לעולם חסדו נאמרו במזמור זה כנגד עשרים וששה דורות שהיה העול' בלא תורה ונתקיים בחסדו של הקב"ה:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
רד"ק
ואמר הודו לאל השמים. כי מן השמים בא המטר הוא סיבה לכל מזון והוא אל השמים והוא צוה שירד המטר מן השמים והוא חסד גדול שאין לו הפסק זה הוא כל"ח:
Ask RabbiBookmarkShareCopy
אלשיך
ואחר שהניח להם הוא יתברך בארץ הקדושה ונשלם מאמרם ז"ל שמשנברא העולם נתאוה הקב"ה שתהיה לו דירה בתחתונים אז נודע בעולם כי מהארץ עשה עיקר ולא מהשמים עם היות שם מלאכי השרת וא"כ הוי אומר כי כשנודה לומר שהוא אלהי השמים לא יהיה שמהם עושה עיקר כ"א שאין חסד שעושה עם השמים וכל צבאם מחמת עצמם כ"א לשיהיה על ידם השתלשלות להריק שפע עליון על הארץ שהיא העיקר וזהו הודו ישראל לאל השמים שהוא חסד אל שעשה להם ולא היה החסד שעשה עמהם בשביל עצמם כ"א בשביל העולם הוא השפל היה חסדו כי אינם רק לקיום העולם השפל מהו גם כשישראל עושים רצונו של מקום:
Ask RabbiBookmarkShareCopy