פירוש על תהילים 136:8

את השמש. ונתן אותו שיהיה מושל בים לתועלת העולם להאיר ולחמם את האויר והוא תועלת החיים והצמחים, וזה הוא חסד מאתו, והוא לעולם אין לו הפסק:

את השמש כו' שמא תאמר אחר הקטרוג ויושם השמש לממשלת ביום הלא תמשך קנאה ומה אם בהיות שוים היה קטרוג מה גם בהיות יתרון לשמש אמר גם זה הוא הטעם כי לעולם חסדו למען ילמדו העולם להיות נעלבים שומעין ואין משיבין שיהיו כצאת השמש בגבורתו:

את השמש - לבדה ואת הירח משתתפים ובעבור היות השמש בלילה תחת הארץ, אין כח לה ולולי אור הלבנה והכוכבים לא ישאר חי וצמח. ועם כל אלה הזכיר: כי לעולם חסדו שהוא עושה כן תמיד. ושב עתה להזכיר כי חייבים אנחנו להודות לשם על האותות שעשה בעבור עמו והחל למכה אחר שהזכיר למכה מצרים פרט בבכוריהם וזה חסד גדול עם ישראל להנקם מאויביהם.