פירוש על תהילים 139:2

בנתה לרעי מרחוק. בנתה מרחוק למושכני אל רעותך וחבתך:

אתה ידעת שבתי וקומי. הזכיר מתנועת האדם הישיבה והקימה, כי בחפץ האדם ישב ויקום כי כשישב וירצה לקום חשב הדבר בלבו שבעבורו ירצה לקום ואם היה עומד ורצה לשבת חשב הדבר בלבו שבעבורו ירצה לשבת, והנה חפץ האדם ומחשבתו ידעם האל ויבינם למרחוק כלומר קודם שיחשוב:

ולא עוד כי אם שגם אתה ידעת שבתי וקומי והוא כי הנה ידוע מרז"ל כי בעוד שהיה אדם עם חוה לא ערב אל לבו הנחש לפתותו כי לא יוכל אך כאשר הוליכו הוא יתברך לשוט בארץ לגזור ישוב בכל מקום אשר יגזור בו אדם אז שראה הנחש כי היתה האשה שקלה להתפתות לבדה אז פתתה ויוכל וזה יתכן יאמר אדם לפניו יתברך לולי שבעלילה באת עלי למה הפרדתני מהאשה והרחקתני. ממנה שעל ידי כן פתה אותה כי הנה אתה ידעת שבתי שבעוד שהייתי יושב במקומי לא היה חטא וידעת קומי שעל ידי קומי לשוט בארץ יצא הקלקול ולמה הקימותני מעתה לראות בארץ ועוד טענה לזה כי הלא בנתה לרעי מרחוק והוא הנה המתרגם ורש"י ז"ל פירשו לרעי מלשון התחברות ולפי זה יאמר לפי דרכנו ראה יתברך איך בעלילה באת עלי כי הלא בנתה למי שהוא רעי מרחוק הוא מלך המשיח שהוא רעי מצד שגם בו נפשי כי מרחוק שהוא קודם יברא העולם הכינות אותו לתקן עותתי והוא כי מז' דברים שקדמו לעולם הוא שמו של משיח שנאמר לפני שמש ינון שמו ואמרו במדרש שוחר טוב למה נקרא ינון על שעתיד לינן ישני עפר שהוא תיקון המות שגרם אדם וזהו בנתה לרעי הבא לתקן מה שאני קלקלתי מרחוק ואלו מתחלה לא היה רצונך שאמות למה מקודם לעולם בנתה תיקון אל המות שאגרום אני ומעין זה אמרו רז"ל שאם לא שבעלילה בא הקב"ה על אדם למה ברא מלאך המות תחלה ולדעת האומרים כי לרעי הוא מלשון רעיון יאמר הלא מרחוק ידעת רעיוני לחטא כלומר ומוכרח הייתי בחטאי אם לא שבעלילה באת עלי: