פירוש על תהילים 141:5

יהלמני צדיק חסד ויוכיחני. טוב לי שיוכיחני וייסרני נביא אמת וצדק שכל מהלומיו ותוכחתו חסד:

יהלמני. מנעמיהם לא יערבו אבל אם יכני הצדיק ויוכיחני יערב לי ואחשב לו לחסד ולשמן ראש:

ושמא תאמר איזה דבר אעשה לך כדי שלא תבא להיות תט לבך לדבר רע הלא הוא שלא יהלמני רשע לכפרת עונותי פן אבא להתעולל לו עלילות ברשע כ"א שיהלמני צדיק ויהיה חסד בעיני שתעשה לי בזה ואחרי שיהלמני גם ויוכיחני בדברים על מה יריבני שלא אבעוט כי זה טוב לי משיהלמוני פועלי און ועוד שאם על ידי פועלי און ירא אני פן שמן ראש יניא ראשי אולי אשלח בהם ידי ויהיה לי לפוקה להסיר מלכותי ממני כי תושיע ידי לי כמאמר אביגיל לדוד וקמה בידך ממלכת ישראל ופן תהיה זאת לך לפוקה כי תושיע ידך לך וזה אמר פה שעל ידי שיהלמני צדיק ולא פועלי און אבטח כי שמן ראש שמשחני שמואל שהוא למליך אל יניא ראשי כי אם שתשאר משיחתי קיימת בראשי והוא כי יש מי שנמשח בשמן אפרסמון כשאול ואין מלכותו מתקיים אך דוד נמשח בשמן ראש הוא של בשמים ראש והוא נמשך אך על ידי דם נפש ראשי עצמו יניא אותו ממני וזהו אל יני ראשי. או שיעור הכתוב יהלמני צדיק ולא פועלי און ואין יראתי פן אפסיד מלכותי בהצר להם כי הלא שמן ראש ודאי אל יני ראשי כי אדרבא עוד שהיו מצרים לי על מה שעושים ותפלתי על רעותיהם כי לא תהיה רק להצילם מרעותיהם ולא להצר להם: