פירוש על תהילים 142:3

אֶשְׁפֹּךְ לְפָנָיו שִׂיחִי: ר' יהושע אומר יתפלל ואח"כ ישאל צרכיו שנאמר אשפוך לפניו שיחי צרתי לפניו אגיד וכו':
(עבודה זרה ז ע"ב)

ואמר אשפך, שיחי תפלתי:

וכן כך הוא הקיצור בעת רעה וחפזון בזה כמו אריכות תפלה בזמן נחת והוא כי לשון הגדה הוא באריכות ככתוב אצלנו על פסוק בת מי את הגידה נא לי כו' כי הלא היה לה להשיב בת בתואל ולמה האריכה לספר מי היתה זקנתה ואבי זקנתה באמור בן מלכה אשר ילדה לנחור אך העבד כדי לדעת קורבת אברהם אמר הגידה לי כלומר באריכות לדעת שלשלת הקורבה עד נחור אחי אברהם הנה כי לשון הגדה הוא אריכות הענין ובזה יאמר הנה במערה היא עת חפזון אימת חרב אויבים לא עת האריך אך אצלך ה' כך הוא אם אשפוך לפניו שיחי כמו רגע בקיצור כשופך הזה שמהפך החבית על פיה ומריק ברגע כמו אם צרתי לפניו אגיד בארוכה.