פירוש על תהילים 144:1

לדוד. זה המזמור חברו דוד אחרי מלכו בתחילה אחר שנצח מלחמת פלשתים וניצול ממלחמת ישראל וממלחמת פלשתים: ואמר ברוך ה' צורי. פירושו חזקי כי הוא הנותן לי כח, ומלמד ידי לקרב וכפל במלות שונות:

לדוד כו'. הנה לפי גדולתו יתברך הלא יפלא בעיני העמים אשר רם על כל גוים ה' לומר שהוא יתברך בעצמו יציל את בני אדם מזולתם עם היות כי הרבה שלוחים למקום ומה גם להציל בעצמו את איש יחידי ע"כ אמר הנה לדוד לפי אמונתו שמאמין האמת אינו מן התימה שעם כל גדולתו יעשה בעצמו בשביל צדיק ואומר ברוך ה' שהוא בעצמו צורי המלמד ידי לקרב כי למה הביאו לידי סכנת ארי ודוב ולהצילו מידם אם לא ללמד ידיו לקרב עם אנשים כמאמרו גם את הארי גם הדוב הכה עבדך ומהם למד שכך יצילהו מן גלית נמצא שע"י הארי והדוב למדו הוא יתברך לעשות קרב עם גלית וכן מגלית שלקח ה' חלוקי אבנים כמנין אצבעותיו וביד א' בקלע שהם ה' אצבעותיו למד גם משם למלחמה כי עי"כ נתן אל לבו לבטוח בה' במלחמה שאחריה שנאמר ותוסף המלחמה להיות ויצא דוד וילחם בפלשתים ויך בהם מכה גדולה

צורי. מל׳ צור סלע ר״ל חזקי: