פירוש על תהילים 145:1

תְּהִלָּה לְדָוִד: אמר רבי אלעזר א"ר אבינא כל האומר תהלה לדוד בכל יום שלש פעמים מובטח לו שהוא בן העולם הבא וכו':
(ברכות ד ע"ב)

תהילה. אלה הששה מזמורים עד סוף הספר הם כולם תהילת האל יתברך ושבחו לפיכך החל בהם ומשלים בהם בתהילה לגודל התהילה וזה המזמור תחילת הפסוק הראשון תהילה ותחילת הפסוק האחרון תהילה והחמשה הללויה בראש ובסוף והכל לגודל התהילה ומתי תהיה תהילת האל גדולה, בקבוץ גליות שיראו כל העם הנפלאות שיעשה עם ישראל לפיכך הזכיר בהם קיבוץ גליות ובנין ירושלים, המזמור הזה תהילה לאל יתברך לפיכך חיברו באל"ף בי"ת ולא חיבר את הנו"ן ולא ידענו למה, ודרשו רז"ל מפני שיש בה מפלתן של אויבי ישראל דכתיב נפלה ולא תוסיף קום וגו' והמתבונן בזה המזמור יראה בו נפלאות בורא ומשפטיו על ברואיו לפיכך אמרו רז"ל כל האומר תהילה לדוד בכל יום מובטח לו שהוא בן העולם הבא לא אמרו האומרו כך אלא בפיו ובלבו ובלשונו:

תהלה לדוד כו' הנה מלך הארץ מתהלל במה שיהללוהו רבים או אדם רשום אך מי שהוא מלך מלכי המלכים במה נחשב האדם גם אם מלך יהיה שיקבל מהללו הוא יתברך על כן אמר בהללי אותך התהלה היא לדוד וההתפארות שהחשבתני שארוממך ושאקראך אלהי של איש אחד עם היותך המלך הידוע שהוא היותו מלך מלכי המלכים או שיעור הכתוב תהלה מחוייבת לדוד להלל על שארוממך כו' ונוסף על זה הוא מה שלעתיד ואברכה שמך בזמן שהוא לעולם ועד והוא מה שידענו מרז"ל כי בסעודה שעתיד הקב"ה לעשות אומרים לאברהם שיברך וכן ליצחק כו' עד דוד שאומר אני אברך ולי נאה לברך שנאמר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא שהוא שמברך בשם שלם כי ע"י נקמת עמלק יהיה השם שלם לעולם וזה יאמר כי בכלל התהלה לדוד היא מה שאברכה שמך לעתיד שהוא לעולם ועד: