פירוש על תהילים 145:15

ותשב בפתח עינים. אמר רב אמי מלמד שתלתה עיניה לפתח שכל העינים תלויות לו. זה הקב"ה. שנאמר עיני כל אליך ישברו (תהלים קמה טו). אמרה יהי רצון שלא אצא מבית זה ריקם.

עֵינֵי כֹל אֵלֶיךָ יְשַׂבֵּרוּ: ההוא דאתא לקמיה דרבי נחמיה אמר ליה במה אתה סועד א"ל בבשר שמן ויין ישן רצונך שתגלגל עמי בעדשים גלגל עמו בעדשים ומת אמר אוי לו לזה שהרגו נחמיה אדרבה אוי לו לנחמיה שהרגו לזה מיבעי ליה אלא איהו הוא דלא איבעי ליה לפנוקי נפשיה כולי האי ההוא דאתא לקמיה דרבא אמר לו במה אתה סועד אמר לו בתרנגולת פטומה ויין ישן אמר ליה ולא חיישת לדוחקא דציבורא א"ל אטו מדידהו קאכילנא מדרחמנא קאכילנא דתנינא עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו בעתם לא נאמר אלא בעתו מלמד שכל אחד ואחד נותן הקב"ה פרנסתו בעתו אדהכי אתאי אחתיה דרבא דלא חזיא ליה תליסרי שני ואתיא ליה תרנגולת פטומה ויין ישן אמר מאי דקמא א"ל נענתי לך קום אכול וכו':
(כתובות סז ע"ב)

עיני כל אליך ישברו. וכן אמר כולם אליך ישברון כי כל נבראי מטה החיים בראת אותם ובראת מאכלם כי יש אוכל עשב ויש אוכל זרע ויש אוכל חי כמות וכולם עיניהם תלויות אליך ומקוים איליך ואתה נותן להם את אכלם והוא ע"י השתלשלות הסיבות: ואמר בעתו. לשון יחיד כי כל מין ומין יש לו עת ידוע יזדמן בו מאכלו ואמר אליך ישברו ואע"פ שאין בהם דעת הם ישברו לפי טבעם את חוקם הנתון להם ואנחנו היודעים כי אליך הוא התקוה כי אתה הנותן והמכין: