פירוש על תהילים 145:17

צַדִּיק יְהֹוָה: רב הונא בריה דרב יהושע חלש על רב פפא לשיולי ביה חזייה דחליש ליה עלמא אמר להו צביתו ליה זוודתא לסוף איתפח הוה מיכסיף רב פפא למיחזייה א"ל מאי חזית אמר (ליה) אין הכי הוה ואמר להו הקב"ה הואיל ולא מוקים במיליה לא תקומו בהדיה שנאמר נושא עון ועובר על פשע למי נושא עון לעובר פשע לשארית נחלתו אמר רבי אחא בר חנינא אליה וקוץ בה לשארית נחלתו ולא לכל נחלתו למי שמשים עצמו כשירים רב הונא רמי כתיב צדיק ה' בכל דרכיו וכתיב וחסיד בכל מעשיו בתחלה צדיק ולבסוף חסיד וכו':
(ראש השנה יז ע"א)

צדיק. כי בצדק וביושר נותן לכל אחד אוכל ואע"פ שחי טורף את החי ואוכל כמו החתול לעכבר והאריה והדוב והנמר ושאר החיות האוכלות חיות אחרות וכן העופות הדורסים לעופות אחרים הכל צדק מאתו כי גם לחיות ולעופות הטורפים נותן להם גם כן מאכלם בחייהם, אלא שבהגיע קצם למות גזר מקודם שתהיה מיתתם פעמים בהניית בעלי חיים אחרים פעמים יגזור שימות מיתת עצמו:

ואם נראה צדיק ורע לו רשע וטוב לו אל תתמה על החפץ כי הנה צדיק ה' בכל דרכיו שמאכיל לרשע איזה טוב אשר עשה פה ולצדיק איזה עון אשר עשה וישאר כל טובו לעה"ב והראיה שכל כונתו יתברך הוא להיטיב ולא להצר לצדיק חלילה כי הלא חסיד הוא בכל מעשיו אשר עשה במעשה בראשית כי עולם חסד יבנה שלא בראו רק לעשות חסד ולא לצורך עצמו חלילה ואם כן איך יעלה על לב יצר לעושי רצונו בעולם שכל מציאותו לא בראו כי אם להיטיב ולעשות חסד: