פירוש על תהילים 145:8

חנון ורחום. אלה המדות שהם טוב וצדקה מאתו יביעו וירננו כי הוא חנון שחונן הבריות ונותן להם צרכם ורחום שמרחם וחומל עליהם ושומר אותם מן הנזקים ומפגעי העולם:

וגם בזה אני מודיעם שלא בלבד ירננו צדקתך שמורה שכדאים הם אלא שאינך מנכה להם זכות כי אם האמת הוא כי חנון ורחום ה' שהוא ענין האמור שם שהוא וחנותי את אשר אחון ורחמתי את אשר ארחם שפירושו כמ"ש ז"ל אע"פ שאינו ראוי אע"פ שאינו הגון וזהו חנון ורחום ה' ועוד יתרון שני והוא שהוא ארך אפים וכו' ולא בלבד לצדיקים כאשר חשב משה כי אם אף לרשעים כאשר הודיעו יתברך וז"א דוד פה ארך אפים וגדל חסד:

חנון - להושיע המשוע אליו.