פירוש על תהילים 147:3

לשבורי לב. כמו ישראל שהם שבורי לב ועצבים בגלות:

והטעם שאין ה' מטיב כ''א לגולים הוא כי הוא יתברך רופא לשבורי לב הם השבורים מהלב הוא היצה"ר שהוא א' מהלבבות שבאדם המשברו בהחטיא אותו והוא יתברך ע"י הגלות רופא את עמו ממה ששיברם הלב הוא היצה"ר כי יכנעו וישובו אל ה' ואז ומחבש לעצבותם אשר עצבים שוביהם בשעבוד ולפירוש הראב"ע ז"ל שמפרש לעצבותם שהוא נגעיהם יאמר ענין מאמרנו בענין תרופת הנגעים ע"י הכהן כי הוא שע"י הסגיר אותו נכנע ומהרהר תשובה ואח"כ חובש הוא יתברך את הנגע ע"י השתנות אל גוון טהרה. ושיעור הענין הלא אמרתי כי הכנעת הגלות טוב שע"י כן זוכים להיות בירושלים הבנויה על ידו יתברך אומר לך משל והוא כי הוא יתב' המרפא הנגעים בהשגחה ע"י הכהן כך הוא עושה כי תחלה הוא הרופא לשבורי היצה"ר הנקרא לב ע"י הכנעת הסגיר אותו ואחר כך ומחבש לעצבותם הם הנגעים כך ע"י הכנעת הגלות נזכה לגאולה ע"כ היטבתי אשר דברתי כי טוב להודות לאלהינו הוא מדת הדין שמייסרנו בגלות כי הוא תועלתנו כמדובר:

ומחבש. ענין קשירת המטלית על המכה כמו ולנשברת תחבש (יחזקאל ל״ד):