פירוש על תהילים 148:1

הללויה. בזה המזמור זכר כל הנבראים, בעולם הגדול החל ובעולם הקטן כלה ואמר בתחילה בכלל מן השמים כלומר כל הנהוים מן השמים רוצה לומר מיסוד השמש שהוא יסוד חמישי, ואמר אחר כך:

הללויה וכו' ראוי לשים לב כי אומרו מן השמים היינו במרומים ועוד כי המהללים במרומים מלאכיו המה ומה חוזר ואומר הללוהו כל מלאכיו ועוד כי היינו מלאכיו היינו צבאיו ועוד אומרו הללוהו שמי השמים כי הלא שמי השמים הם אשר למעלה משמש וירח וכוכבים שהם עולם המלאכים וא"כ למה חזר והזכירם הרי נאמר למעלה וגם למה מזכירם אחר עולם הגלגלים וגם מה ענין המים שעל השמים בהלול. ועוד אומרו כי הוא "צוה ונבראו" כי לא היה צודק יאמר רק "אמר ונבראו" ולא ל' צווי. ועוד כי מה בא לחדש שצוה ונברא וגם כי זה בכל המציאות הוא ולמה נאמר באלו ולא בסוג שמן הארץ. ועוד אומרו ויעמידם לעד לעולם היעלה על לב לא יעמידם לעולם וגם זה לא נאמר בהלול שמן הארץ. והנה לבא אל הענין נזכירה מאמרם ז"ל פרק אין דורשין וז"ל ר"ל אמר ז' רקיעים הם , וילון , רקיע , שחקים , זבול , מעון , מכון , ערבות , וילון אינו משמש כלום אלא נכנס שחרית ויוצא ערבית ומחדש בכל יום כו'. רקיע שבו חמה ולבנה כוכבים ומזלות קבועים בו כו'. שחקים שבו רחים עומדות וטוחנות מן לצדיקים כו'. זבול שבו ירושלים ובהמ"ק ומזבח בנוי ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן שנאמר בנה בניתי בית זבול כו'. מעון שבו כתות של מלאכי השרת שאומרות שירה בלילה כו'. מכון שבו אוצרות שלג ואוצרות ברד כו'. ערבות צדק משפט וצדקה גנזי חיים וגנזי שלום וגנזי ברכה ונשמותן של צדיקים ורוחות ונשמות שעתידים להבראות וטל שעתיד הקב"ה להחיות בו מתים ע"כ. עוד מביאין בגמרא ראיה שכל אחד מהששה רקיעים נקרא שמים זולת וילון. והנה במזמור י"ט הכרחנו כי ז' רקיעים אלו אינן ז' גלגלי כוכבי לכת ששם גלגלים לחוד ושם רקיעים לחוד אלא שאת הז' גלגלי כוכבי לכת עם גלגל המזלות והגלגל יומי כולל את כלם בשם רקיע והוא השני שהוא גשם זך אך משחקים ולמעלה הוא רוחניות ומשם מתחיל עולם המלאכים אלא שכל רקיע עולה על שלמעלה הימנו באיכות כערך שעולה שחקים על רקיע שהוא עולם הגלגלים אשר הוא גשם. ונבא אל ענין הכתובים והוא שכללות הענין הוא לומר כי עם היות שכל העולמות יאות להללו ית' וכן עושים עכ''ז ישראל גדולים לפניו ית' על כלן כי הלא העוה"ז לעבוד את ה' וע"ה שלמעלה מכל רקיעים לישראל המה ועל כן מתחיל ואומר לישראל הללויה הוא את שם המורה על ב' העולמות כי לכם המה ולא שאני שולל שכל העולמות שברא יהללוהו כי הלא הללו את ה' מן השמים ולא את שם יה כי אם את השם שלם ואחר שאמר דרך כלל שיהללוהו מן השמים התחיל לפרט ואמר הללוהו במרומים שכולל שני רקיעים היותר עליונים שהם ערבות ומכון שהם כנגד חסד וגבורה כי ערבות ששם צדקה גנזי חיים שלום וברכה ומכון שבו גבורת אוצרות שלג וברד וטללים רעים וסופה וסערה של קיטור כו' ואמר שבין כחות הטובה ובין כחות הרוגז שבהם נעשה רצון קונם יאות יהללוהו כי כמו שעולה שבח לה' ממקבלי הטובה כך עולה ממקבלי עונשם:

הללויה - זה המזמור נכבד מאד ויש בו סודות עמוקים ועתה החל לדבר על שני עולמות: האחד: העולם העליון והוא העולם הרחב והגדול, ואחר כן הזכיר עולם השפל שהוא כמו הנקודה במחשבת החושב בעגולה גדולה, והחל לאמר: הללויה, אתם מן השמים הללוהו במרומים והטעם אתם הדרים בשמים המרומים, והם שמי השמים.