פירוש על תהילים 148:3

כוכבי אור. כוכבי לילה:

כָּל כּוֹכְבֵי אוֹר: מאי אור רב הונא אמר נגהי ורב יהודה אמר לילי קא סלקא דעתך דמאן דאמר נגהי נגהי ממש ומאן דאמר לילי לילי ממש... מיתיבי הללוהו כל כוכבי אור אלמא אור אורתא הוא הכי קאמר הללוהו כל כוכבים המאירים אלא מעתה כוכבים המאירים הוא דבעו שבוחי שאינן מאירין לא בעו שבוחי והא כתיב הללוהו כל צבאיו אלא הא קמ"ל דאור דכוכבים נמי אור הוא למאי נפקא מינה לנודר מן האור וכו':
(פסחים ב ע"א)

ומפני שמזבול קונים שפע שמש וירח להאיר על הארץ כמאמרם ז"ל במדרש רבה שבכל יום עולים שמש וירח להשתחוות אל זבול ומשם ניצוצות אור זבול מנוצצים בה להאיר שנאמר שמש ירח עמד זבולה לאור חציך יהלכו כו' על כן אחר אומרו מה שיהללו בזבול םמך הללוהו שמש וירח שהם ברקיע הב' על כי מזבול נוטלים הארתן ורשות להאיר על הארץ וזה מכלל השפע ואחשוב רמז לדבר על כי כאשר ז' דורות שקלקלו העלו השכינה מעל הארץ עד השביעי הוא ערבות כאשר מנאו רז"ל אדם קין אנוש כו' בא אברהם והורידה לששי יצחק לחמישי יעקב לרביעי הוא זבול שעל כן אחשוב שנבנה שם בהמ"ק של מעלה כי הבית המקדש של מטה מכוון כנגדו ורצה הקב"ה שעל הבית השלישי אשר הוא הקיים הוא בזכות יעקב כנודע כי על כן הראה לו הוא יתברך אותו כמפורש אצלנו בס"ד ואמר אין זה כי אם בית אלהים שקראו בית כלומר קיים לא כראשון שבזכות אברהם שקראו הר שנעשה הר ולא כשני שבזכות יצחק שקראו שדה על שהיה עתיד להיות שדה נחרש על ידי טורנוסרופוס כי אם בית נאמן על היות מטתו שלמה על כן יתכן שעל כן קבע בהמ"ק של מעלה ברקיע שהוריד אז השכינה יעקב כי בזמן שהראה לו הוא יתברך ב"ה שבזכותו בזבול היתה אז השכינה והנה יעקב נקרא שמש כמ"ש ז"ל שכשבא לבית מלונו יתב' היו מלאכי השרת אומרים בא השמש בא השמש וכאשר חלם יוסף והנה השמש והירח כו' אמרו רז"ל שהיה אומר יעקב מי הגיד ליוסף ששמי שמש וגם רחל בת זוגו נקראת ירח וגם יעקב תקן תפלת ערבית על כן אפשר שהשמש והירח עולים למקום יעקב הנקרא שמש ויש לו יחס הירח גם הוא. כלל הדברים שעל שמזבול קונים רשות והארה להאיר על הארץ ע"כ סמך אותם לזבול ודילג שחקים ואגב שמש וירח אמר הללוהו כל כוכבי אור להשלים כל הנכלל ברקיע שני: