פירוש על תהילים 148:5

ורוח אלהים מרחפת על פני המים. ולמה הזכיר אלהים ברוח יותר מן הכל. כי מלחלוחית הרוח נהיה המים. ומן המים יצא האש. והארץ יוצא מן האש. ויש מהם דוגמא בעולם. כי אם יפיח אדם בכפו תתרטב כפו. ידענו כי מן הרוח נבראו המים. והאש יוצא מן המים. אם יתחממו המים בכלי זכוכית נקיה ויתנה בחמה בתקופת תמוז. תוכל להדליק ממנה נעורת. ומן האש הארץ והאבנים. שאם יעשה קומקום וירתיח ימים רבים ימצא בתחתית הכלי כמו חתיכת אבן. ואלו הן דברים של דעת. וכן אמר ר' שבתי דונולו נב"ע בספרו כשנתעסק בחכמת ספר יצירה. לכך הזכיר ורוח אלהים. כי כח הרוח חזק מכולם. כי הכל תלוי ברוח. והרוח תלוי במאמרו של בורא הכל. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. ובכל אלה כתיב בריאה. ברוח כתיב יוצר הרים ובורא רוח (עמוס ד יג). במים כתיב והמים אשר מעל השמים יהללו את שם ה' כי הוא צוה ונבראו (תהלים קמח ה) בחשך כתיב יוצר אור ובורא חשך (ישעיה מה ז). כך השיב ר' גמליאל לפילוסופוס שלא יאמר כי כבר היו מקודם אלא נבראו.

יהללו. אמר כל אלה העליונים הנזכרים יהללו את שם ה' ויודו לו כי הוא אדון עליהם כי אע"פ שהם נשגבים הוא נשגב עליהם:

עכ"ז יהללו גם הם את שם ה' והנה על האמור נפלו ב' קושיות אחת למה את ישראל נאמר הללו את שם יה שהם ב' אותיות מהשם ית' לעד אמן וכל חלקי השמים יהללו השם שלם ולא אמרתי שיהללו גם ישראל את השם שלם שבכללם שם יה ועוד למה יהללו המים שעל השמים אחר היותם תלוים ולא נעשה בהם דבר על כן על הא' אמר תדעו למה אמרתי שיהללו בשם שלם הלא הוא על כי הוא השם שלם הנז' צוה ונבראו על כן להלל את בוראם יהללוהו בשם שנבראו כלו' אך ישראל אשר הכוונה אחרת היא לומר ששני העולמות להם כמדובר למעלה ואם היו מהללים שם שלם לא היה ניכר הרמז הלז: