פירוש על תהילים 149:4

כי. להם נאוה להלל יותר מכל עם בישועה שהושיעם כי בהם רצה מכל עם מפני שהם ענוים מכל עם:

משיבה רוח הקודש ואומרת כי רוצה ה' כו' לומר אל יעלה על רוחכם במה שאין הקב"ה עושה כן מעתה שאינו רוצה בעמו כי הנה רוצה ה' בעמו אלא שלהיות שאין ראוי רק להניח לאיש יתנהג על פי בחירתו שאל"כ בטלה מדת שכר ועונש על כן לא יעשה ית' הדבר ההוא רק בעת קץ שאין עוד זמן להמתין יותר וזהואומרו יפאר כו' לומר מה שיפאר את החוטאים מעכירות חלאת טומאת אשמותם אינו אלא בתשועה שהוא בזמן התשועה שאין עוד זמן להמתין. ועוד שגם אז לא יעשה רק עד יהיו ענוים שיתחילו ליטהר בראות את כל הרעה אשר מצאתם בגליות וזהו יפאר ענוים וגם בעת התשועה משא"כ מעתה. או יהיה פסוק זה נמשך עם פסוקים שאחריו והוא כי אחר אומרו בדרך האחד מה שלעתיד ישמח ישראל בעושיו שיחזירם ה' כו' ושיהללו שמו במחול לעתיד על שיושלם שמו ית' וגם בתוף וכנור יזמרו לו למלכם הנז' היא שכינה שהיתה בגלות כביכול בא עתה ואמר כי רוצה ה' כו' כאשר יבא ביאורו בסיעתא דשמיא כי רוצה ה' כו' אמר בכלל מה שיהללו את ה' בשיר חדש הוא כי רוצה ה' בעמו כל כך שיפאר ענוים בישועה שלא יאמר שהוא ית' עשה התשועה כי אם יתן התפארות התשועה אל הענוים כי יאמר שהם עשו אותה והם אין עושים דבר

יפאר. מלשון פאר ויופי: