פירוש על תהילים 150:6

כֹּל הַנְּשָׁמָה ואמר רבי ירמיה בן אלעזר מיום שחרב בית המקדש דיו לעולם שישתמש בשתי אותיות שנאמר כל הנשמה תהלל יה הללויה וכו':
(עירובין יח ע"ב)

כל. ועל כל ההילולים הוא הילול הנשמה והוא התבונן במעשה האל יתברך ובידיעה כפי כח הנשמה בעודה בגוף ואמר כנגד הנשמות הללו יה:

ושמא תאמר הלא אם חלק מהנפש יזכה לא יזכה חלק אחר והוא הכתוב אצלנו בענין הגלגול כדרשב"י שאם נפש אחת תחטא ותתגלגל באיש אחר ולא תשתלם עד השלישי אשר אין ספק שלא ישארו שני הגופים הראשונים משוללי נפש בקומם בתחיה ואין דעתי כענין מדליק מנר לנר שא"כ אין מציאות הראשון בשני כאשר אין מציאות הנר הראשון בנר הנדלק ממנו אך הוא כי חלק מהנפש ממציאותה עצמיית בשני וכן בשלישי לפי מציאות בחינת הנתקן בקודם והנשאר לתקן. ואין כאן מקום להשתקע בדרוש זה וה' יעזרנו ונרחיבהו בשערים המצויינים לנו בסייעתא דשמיא. כלל הדברים כי ע"י הגלגולים מציאות הנשמה מתחלקת לשתים שלשה חלקים והיה אפשר לומר כי אולי לא ישתלם רק החלק האחרון ע''כ אמר אל תחוש כי כל הנשמה בכל חלקיה תהלל יה כי כלה תזכה על ידי העוה"ז שנברא בה"א אל העוה"ב שנברא ביו"ד וזהו כל הנשמה תהלל יה ובכן גם החומר הצטרף עם הנפש והללויה כי בשלומה יהיה לך שלום: