פירוש על תהילים 16:4

ירבו עצבותם וגו'. כל זה אמרי לה' ירבו עצבותם של כופרים בך המהירי' וחרידי' לעבודת אל אחר, ל"א מהרו לשון מוהר דואירנ"ט בלעז:

בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם: מאי אחד העובד אמר רבי ירמיה הכי קאמר אחד העובד כדרכה ואחד המזבח ואחד המקטר ואחד המנסך ואחד המשתחוה ואפילו שלא כדרכה וליחשוב נמי זורק אמר אביי זורק היינו מנסך דכתיב בל אסיך נסכיהם מדם וכו':
(סנהדרין ס ע"ב)

ירבו עצבותם אחר מהרו מאותם האנשים שממהרים לאל אחר. מהרו זה לבדו מבנין הקל מענין מהרה; ואפשר שיהיה מענין מהר ומתן (בראשית לד יב); כמו מהר ימהרנה לו (שמות כב טו). או פרוש אחר מהרו כלומר: אני אהיה דבק בקדושים ובאדירים וירבו עצבות האנשים, עצבות הממהרים אל אנשים זולתם ללכת בדרכים אחרות שאינן דרכי יי', וזהו הנכון.