פירוש על תהילים 22:6

אליך זעקו ונמלטו לא לאלהים אחרים. לפיכך

וכשאליך זעקו כאשר ופרעה הקריב כבר ונמלטו שהיה ברצונו יתברך כאלו כבר ונמלטו כמאמרם ז"ל משל למלך שראה בתולה בת טובים ביד לסטים כו' בקש להשיאה ולא היתה מדברת עמו עד שהסית עליה את הלסטים אז ויצעקו בני ישראל כו' הרי שטרם יצעקו היה הקב"ה חפץ לגאלם וזהו ונמלטו והראיה להיות רצונך טוב אתם הוא כי בך בטחו בהכנסם לים טרם יבקע ולא בושו שאח"כ בקעת הים ולא בושו בבואם עד חוטמם במים:

אליך - לבדך זעקו ולא נשענו על אחרים, על כן לא בושו.