פירוש על תהילים 24:4

לא נשא לשוא נפשי. לא נשבע בשמי ובנפשי לשוא מצינו לשון שבועה נופל על נפש שנאמר נשבע ה' צבאות בנפשו (ירמיהו נ״א:י״ד):

נקי כפים ובר לבב אשר לא נשא לשוא נפשו ^* וׄ זעירא. כך נכתב בגליון מידי הסופר הראשון; ואין שום הפרש בין הקרי לכתיב. ולא נשבע למרמה: והנה הזכיר שלשת תכונות האדם בפסוק זה. המעשה והמחשבה והדבור, ובשלשתם יהיה האדם שלם שיהיה נקי במעשיו ובר בלבבו ונאמן בדבורו. נפשי ביו"ד והוא מאמר האל כמו (שמות כ ז; דברים ה יא): לא תשא את שם יי' אלהיך לשוא; ונפשו הוא שמו. וכן אמר (עמוס ו ח): נשבע אדני יהוה בנפשו. וכתוב נפשו בוא"ו רצונו לומר: אפילו נפשו של הנשבע לא ישא לשוא ולא נשבע למרמה כי אם באמת ובצדקה. ואותה השבועה היא מצוה ליראי השם כמו שנאמר (דברים ו יג) ובשמו תשבע. וכתוב אחר אומר (שם י כ): את יי' אלהיך תירא, אותו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע: כשיהיו בך אלו המדות אז בשמו תשבע. וכן הוא אומר (ירמיהו ד ב): ונשבעת חי יי' באמת במשפט ובצדקה.

ופירש ואמר אשר אמרתי מי יעלה בהר ה' הלא אשר יעלה הוא נקי כפים כו' שהוא אברהם שהיה שלם במחשבה ובמעשה במעשה נקי כפים באמרו הרימותי ידי כו' ואם אקח מכל אשר לך כו' ואם במחשבה כי היה בר לבב הם שני הלבבות וכמאמרם ז"ל בפסוק ומצאת את לבבו נאמן לפניך כי את שני היצרים של אברהם שהם שני הלבבות מצא ית' נאמנים לפניו וזהו ובר לבב ואשר אמרתי ומי יקום במקום קדשו הוא יעקב אשר לא נשא לשוא נפשו כו' וזהו שלא אמר ולא נשא כי אם אשר לא נשא כי עתה נעתק לדבר במי שלא היה מדבר בו עד כה שהוא על יעקב והוא כי לא בלבד היה נקי כפים מממון זולתו כ"א גם היה גועל בטובות העולם הזה גם בשלו כי לא נשא למה שהוא שוא נפשו שהוא טוב העה"ז והוא מגזרת פסוח ואליו הוא נושא את נפשו שהוא כי אל דמי שכירותו הוא נושא את נפשו בגופו כי בסמך הדינר ההוא יכלכל אותה וישאנה כך יאמר לא נשא לשוא נפשו במה שהוא שוא כי לא בטח ולא סמך למה שהוא שוא הם נכסי העולם הזה כאשר כתבנו במאמרו לאמו הן עשו אחי איש שעיר כו' שהוא כי למה יכניסהו לקבל ברכות עשו כי אינן רק טובות העולם הזה ואין לו חפץ בהם כי אינן ראויות רק לעשו איש שעיר ולא לו שהיה איש חלק וכמ"ש ז"ל איש חלק כד"א כי חלק ה' עמו וכן ארז"ל ביתו נתן לעשו בעד חלק המערה כי לא לו חשק בשוא טובות העה"ז וגם אין צ''ל שהיה בר לבב עם נבר כי אם גם עם עקש הוא לבן שהיה גוי עז פנים ובקש להורגו ואמר לו שישבע לו ואז וישבע לו בפחד אביו יצחק ולא היה השבועה במרמה כדין נשבעין לחרמין ולהרגין שמכוין בלבו על ענין אחר אך הוא לא נשבע למרמה כי אם שהיה תוכו כברו בר לבב גם עם רשע הבא להרגו: