פירוש על תהילים 36:7

ויזכר אלהים את נח. זה שאמר הכתוב צדקתך כהררי אל (תהלים לו ז). צדקה שעשה הקב"ה עם נח. לא לו לבדו עשה. אלא להררי אל דכתיב נראו ראשי ההרים. ומשפטיך תהום רבה (שם שם). משפט שעשה הקב"ה בדור המבול לא עליהם בלבד. אלא גם על מי תהום רבה. שנא' נבקעו כל מעינות תהום רבה. אדם ובהמה תושיע ה' (שם). לא זכר הקב"ה את נח לבדו. אלא ויזכור אלהים את נח ואת כל החיה ואת כל הבהמה אשר אתו בתבה.

צדקתך. יקרה מן הבריות כהררי אל בשביל מעשי הרשעים ומשפטיך באים לעול' עד תהום רבה, ד"א צדקתך כהררי אל מי שאתה רוצה לעשות צדקה עמו אתה מגביהו ומתקפו כהררי אל, לשון תוקף כמו (יחזקאל י״ז:י״ג) ואת אילי הארץ לקח:

אָדָם וּבְהֵמָה תוֹשִׁיעַ יְהֹוָה: וכל היכא דכתיב בהמה גריעותא היא והכתיב אדם ובהמה תושיע ה' ואמר רב יהודה אמר רב אלו בני אדם שהן ערומין בדעת ומשימין עצמן כבהמה התם כתיב אדם ובהמה הכא בהמה לחודיה כתיב וכל היכא דכתיב אדם ובהמה מעליותא היא והא כתיב וזרעתי את בית ישראל זרע אדם וזרע בהמה התם הא חלקיה קרא זרע אדם לחוד וזרע בהמה לחוד וכו'. (חולין ה ע"ב)