פירוש על תהילים 37:29

מתהלך בגן. שהיתה שכינה מתהלכת ממנו על שחטא. שהצדיקים משרים שכינה עמהם. שנא' וצדיקים יירשו ארץ וישכנו לעד עליה (תהלים לז כט). והרשעים מסלקין את השכינה מן העולם.

צדיקים יירשו ארץ כמו שפרשנו (פסוק כב).

או לפחות תאמר כי גם שלא יהיו חסידים כי אם צדיקים בלבד כיון שלא חטאו כי אם שלעולם נשמרו ראוי הוא יירשו ארץ כו' אך לא כן הרשע גם בשובו כדרך המלך ב''ו שאין תשובה מצלת למורד בו להציל נפשו: