פירוש על תהילים 41:7

שוא ידבר. מראה עצמו כאילו הוא מיצר וכשהוא יושב לפני יקבוץ לבו מחשבות און לעצמו מה רעה ידבר בצאתו וכשיוצא לחוץ מדבר אותה:

ואם בא לראות ואם אחד מהם יבא לראותי ולבקרני,

ומי יתן והיה תוכם כברם כי הלא אם בא לראות כלומר אם בא שמורה שבא לבקר את החולה לא כך הוא רק לראות ברעתי וזה אמר ואם בא לראות כלומר אינו לבקר אותי רק לראות בלבד ואשר יאמר צר לי עליך אחי ומי יתן מותי אני תחתיך כי בצלך נחיה וכיוצא הנה שוא ידבר כי אדרבה הוא מתאוה מיתתי והנה לא יבצר ממנו מהביע רעות רבות כאשר בלבו כי אם שלהיותו יחידי אתי אין לו עם מי ידבר רעה ואדרבה מחפה אך מה יעשה לבו יקבץ און לו ומחשבות רעות כי מחשב רעות ומקבץ בלבו להגיד בחוץ ושומר אותם בלבו עד יהי בטנו כיין לא יפתח כאובות חדשים יבקע עד יוציא מפיו מלין ומה יעשה יצא לחוץ ידבר עם ששלחו אותו לראות וירוח לו כי לפני לא היה יכול כי היה יחידי אתי: