פירוש על תהילים 42:10

קודר. לשון שחרות כמו וקדר עליהם (מיכ' ג'):

אמרה לאל. שהי' מקדם סלעי ומגדל עוז מפני האויבים:

אומרה לאל סלעי כו' ראוי לשים לב מה זה השינוי כי למעלה אמר ישועות פניו ופה אמר פני ואלהי אמנם אחר הפליג חלק הגופים לפניו יתברך על דאגת הנפש עליו בדברי שאגתו הפך פניו נגד הנפש ויאמר לה הנה נא לי נחמה אחרת להשקיט דאגתך על הנוגע אלי והיא גדולה מאד מהראשונה אשר אמרתי לך מה תשתוחחי כו' הוחילי כו' ישועות פניו כו' והוא בהזכיר מאמרם ז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה כו' והוא כי הנה שכינה בגלות וכביכול מחוללת בגוים באמרם כל היום איה אלהיך וגם אני בגלות ואיני עושה עיקר להצטער על גלותי כי אם על גלות שכינה כי הנה על גלות עצמי אומרה למה זנחתני למה קודר אלך בלחץ אויב: