פירוש על תהילים 43:1

שפטני. הקמני:

שפטני. קח נקמתי מהאויבים:

שפיטני אלהים וריבה ריבי כו' הנה ראשונה אמר טענת בטחון אל נפשו שאבא ואראה פני אלהים כי הנה ישועתו של הקב"ה ישועתן של ישראל כי לא יעזוב שכינתו בגלות כ"י ומחולל כבודה בעולם וזהו כי עוד עודנו ישועות פניו ועוד הוסיף אחר כך כי לא בלבד נבטח שיושיענו כי אם גם נקדים ישועתנו לישועותיו מטעם שנכוה יותר על כבוד אלהים מעל לחצנו ועל זה אמר הוחילי כו' ישועות פני ואלהי והנה אין הזכות שלם לגמרי כי אינו רק מחמת טענת היותנו חשים על כבוד השם מעל צער גלותנו אך עדיין לא הטהרנו בעצם מכל יתר הדברים ולא נתקדשנו לאלהינו בקדושה הראויה להשרות שכינתו עלינו כי אז לא היה צריך טענה זו כי אם שמחמת היותנו קדושים יעשה בגיננו יותר מאשר יעשה על כבוד עצמו על כן בא במזמור הזה לומר לפניו יתברך יעשה לנו מבוקש אחד ובו נהיה נכונים ליטהר ולהתקדש עד נהיה ראוים ורצויים לפניו יתברך שמחמת שלמותנו הוא ייטיב לנו טרם יעשה על דבר כבוד שמו והוא כי הנה הדבר המרפה ידי עם ה' בגלותם מלשוב תשובה שלמה הלא היא כי נראה כי המלכיות המגלים ולוחצים אותם הם המצירים ומכבידים עול הגלות שלא כרצונו יתברך אך אם הוא יתברך ישפוט אותם לפי מעשיהם וגם אותנו אתם לפי מעשינו. הלא אז תקל תקנתנו וזה אמר שפטני אלהים כו' לומר שפטני שתהיה אתה הדיין גם שאלהים הוא מדת הדין וגם היה אתה הבעל הדין עלינו וזהו וריבה ריבי וזה בין מגוי לא חסיד הוא גלות בבל כי הם גוי לא חסיד כי היה מראה פנים כי שליחותו יתברך היה עושה שבכל יום היתה בת קול יוצאת לאמר לו ילך ויחריב ב"ה והשם ית' קראו גם כן נבוכדנאצר עבדי אך לפי האמת הוא לא חסיד כי לא לעשות רצונו ית' על אשמותנו הרעו לנו הגוי ההוא כי אם להשמיד בלבבם וגם מהגלות השני הוא מהמן שהוא איש מרמה ועולה תפלטני כי הוא היה עושה מרמה להפילנו בענין סעודת אחשורוש ואחר כך עשה עולה לכתוב הספרים והגזירה: